ברוך שעשה לנו נס…
וערבים טובים באמצע הדרך!
סיפור הנס האמיתי שקרה לנו בלג' בעומר האחרון. וכיוון שמצווה לספר את הנס. אנחנו מספרים.
הכל התחיל כרגיל…
לג' בעומר הוא יום מטורף, שבו אנחנו כמה הופעות בזמן צפוף מאוד.
התחלנו את הערב בבית ים במופע שהיה מעולה. טסנו משם למופע של חב"ד במושב אחיעזר והגענו על השניה, התארגנו במהירות ועשינו את המופע (היה מדהים).
משם היינו צרכים להגיע למופע הסוגר של היום ביד בנימין. הפעלנו וויז ויצאנו לדרך. אבל באמצע הדרך היתה עוד תהלוכה של חב"ד שסגרה את היציאה מהכביש.
שאלנו אנשים איך יוצאים לכביש שש, והם כיוונו אותנו לשביל עפר.
"כמה דקות ואתם בכביש ארבעים".
הולכים לאיבוד.. ושוקעים בחול
יצאנו אל השביל. בין שדות וגידולים. שביל עפר ארוך שלא נגמר… הרכב שלי מוביל של יהודה מאחורי.
הוויז כמובן מנסה כל הזמן להחזיר אותנו לאיפה שחסום (איך אומרים לו שאי אפשר לנסוע משם???)
אחרי עשר דקות בשביל. השביל התפצל… ולא ידענו מה לבחור.
המשכנו לנסוע… ואז הבנתי שבחרתי בשביל הלא נכון… איך שהבנתי את זה, יהודה מתקשר:
"התחפרתי בחול… לא יכול לזוז".
הגעתי עם הרכב לאיזור שיהודה נתקע בו, שממה אמיתית שום דבר מסביב למעט דיר או איזה מכלאה של חיות והמון כלבים שנובחים מסביב.
חול וחול…
נסינו לדחוף קצת, להוציא את הרכב ולא הצלחנו.
התקשרנו ל- ידידים – סיוע בדרכים שבאדיבות אמרו שהם ישלחו לאנשים שלהם. אבל רובם במירון אז יקח קצת זמן.
היאוש והביטול
התקשרתי מיידית למופע ביד בנימין והודעתי שאנחנו כנראה לא נגיע לשם הלילה. בשביל להסביר לילדים והקהל המחכה שאנחנו לא מגיעים. ביקשה ממני הרכזת של המופע שאדבר איתם ברמקול. חיברנו את הטלפון לרמקול וסיפרתי לקהל מהרכב התקוע שאנחנו כנראה לא נגיע. כי אנחנו תקועים בחול.
שמעתי את ה-אוףףף שלהם אבל לא היתה ברירה.
וככה אנחנו תקועים בשום מקום, חושך מסביב ואין אף אחד שאפילו קרוב אלינו. והוויז רק מחשב מסלול מחדש…
האימה והתקווה
פתאום אני מזהה מרחוק אורות של רכב, אני מדליק את הפנסים ומהבהב להם בטירוף, ומסתבר שהם נוסעים אלינו. כשהם מתקרבים אני מזהה שזה טרקטור ועליו יושבים כ-6-7 נערים ערבים.
רכב שטח מגיע במהירות ונעצר גם הוא ליד הטרקטור.
כולם יורדים במרחק של מאה מטר מאיתנו מהרכבים וצועדים לעברינו.
לרגע חששתי. אבל כשהם התקרבו התברר שהחווה (מה שחשבתי שזה דיר) היא שלהם, והם ראו אורות דולקים וחשבו שבאו לגנוב להם חיות.
האבא שלהם ברכב השטח יצא מהמכונית ומיד התחיל להפעיל אותם לחלץ את הרכב.
ישועה ודו-קיום 🙂
בהתחלה נסינו עם הטרקטור אבל לא הצלחנו לחבר בינו לבין הרכב, ואז כל הנערים והאבא ואני החלטנו לדחוף את הרכב. כמה דחיפות והרכב יצא מהחול.
האבא שהיה ממש אחלה ואדיב הוביל את השיירה ולקח אותנו אל הכביש שהוביל החוצה ישירות אל הכביש הראשי.
אחרי ברכות על ראש האבא והמשפחה מעתה ועד עולם, יצאנו בדרך אל המופע.
באופן מדהים, הצלחנו להגיע ליד בנימין באיחור של 25 דקות בלבד. סיפרנו את הסיפור לקהל שישב וחיכה בסבלנות, זכינו להבנה והקהל הרוויח סיפור נפלא.
נתנו את המופע שהיה ממש ממש כיפי ומלא אנרגיה אחרי הנס שקרא לנו.
וזהו סיפור נס לג' בעומר של תיאטרון מופאש – מופע אש ולהטוטים
תודות לסיום!
תודה למשפחה שהצילה אותנו (בגלל לחץ הזמן לא הספקתי לשאול לשמם).
תודה לידידים על הרצון לעזור ועל הרגעת הרוחות.
תודה למזמינה מיד בנימין ולקהל המדהים על ההבנה וההמתנה.
ותודה לקב"ה על ההצלחה שהגיעה באופן מפתיע ועזרה לנו לסיים את הערב בתחושה מדהימה.
לקריאת הפוסט המקורי מערב הנס, לחצו כאן>>
